פסק-דין בתיק על"ח 12684-12-10

1.         השאלה העומדת להכרעה בפנינו בהליך זה הינה האם נפל פגם בהחלטתה של המשיבה - הממונה על חוק עבודת נשים להלן:"הממונה"), המצדיק התערבות בית הדין בה וביטולה.

2.         המערערת עבדה בתחנת "מוניות סלע בע"מ" בשדרות העצמאות בבת ים (להלן:"המעביד") מיום 1.7.2009 כסדרנית בתחנה.

3.         ביום 13.7.2010 הגיש המעביד בקשה לאישור פיטורי אישה בהריון לפי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 (להלן:" חוק עבודת נשים" או " החוק") בשל היותה של המערערת חשודה בפלילים. הבקשה התקבלה אצל המשיבה ביום 2.8.2010.

4.         ביום 4.10.2010, לאחר חקירת הצדדים וקבלת תגובותיהם, ניתנה החלטת הממונה לפיה: " בנסיבות אלו ובהתאם לתכלית החוק, בהם שוכנעתי כי אין קשר בין הפיטורים להריון, ובבחינת מערכת האיזונים בין רצון המעביד לסיים העסקת העובדת בשל החשדות כנגדה והיותה עובדת בשלהי הריונה, ופיטוריה במועד זה יפגעו בזכויותיה העומדות לה בחופשת הלידה, אני מתירה את הפיטורים למועד בו ישמרו זכויותיה עד למועד של ערב צאתה לחופשת לידה" (ראה נספח ח' לכתב התשובה).

החומר שעמד בפני הממונה טרם קבלת החלטתה צורף לכתב התשובה מטעם הממונה.

5.         לטענת המערערת, החלטת הממונה לוקה בחוסר סבירות קיצוני;  הממונה התעלמה מכך שהמעביד הודה כי ידע על הריונה של המערערת כחודש לפני המעצר וכי הודה שהמערערת הגישה למעביד מסמך האוסר על המערערת לעבוד בעבודת לילה. המערערת לא נחקרה על הסיבות שהובילו לדעתה לפיטוריה, הממונה קיבלה את טענות המעביד מבלי שאלה נתמכו בראיות אשר ממילא כלל לא נדרש להציגן וקיבלה שלא כדין את טענות המעביד אשר כשלעצמן נוגדות את החוק ולא מבססות עילה לפיטורים. לאור האמור, טוענת המערערת, כי החלטת הממונה לוקה בחוסר סבירות מובהק המצדיק ביטולה.

6.         המשיבה טענה כי החלטת הממונה בעניינה התקבלה ללא משוא פנים, במקצועיות ובהגינות וכי הינה מבוססת וסבירה.

עוד טענה המשיבה כי החלטתה התקבלה לאחר שעיינה במלוא חומר הראיות שנאסף, לרבות עדויות הצדדים ותגובת המערערת לעדות מטעם המעביד. טענותיהם הסותרות של הצדדים נבחנו על ידי הממונה אשר קבעה כי היא נוטה לקבל את גרסת המעביד. הממונה טוענת כי החלטתה מנומקת ומפורטת תוך שהיא מתייחסת למלוא טענות הצדדים.

מששקלה הממונה את מכלול יחסי העבודה בין הצדדים ובהליכים שהובילו לפיטורים ושוכנעה כי פיטורי המערערת אינם קשורים להריונה אלא נובעים מהיותה חשודה בפלילים כמו גם איזנה בין קושי המעביד להעסיק חשודה בפלילים (בעת מתן ההחלטה) לבין היות המערערת הרה, החלטתה הינה נכונה, מבוססת וסבירה ואין מקום לבית הדין להתערב בה.

המסגרת הנורמטיבית

7.         החלטת הממונה כאמור ניתנה מכח סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, העוסק בהגבלת פיטורי עובדת בהריון:

" לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות; לעניין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים".

            סעיף 22(א) לחוק מאפשר לשר העבודה והרווחה להעביר את סמכותו זו לאחר. בהתאם לכך העביר השר את סמכותו האמורה לממונה.

8.         במסגרת סמכותה מכוח החוק, על הממונה לקבוע, לאחר איסוף ראיות, שמיעת עדים ושקילת הנסיבות, האם שוכנעה כי הפיטורים נעשו בקשר להריון אם לאו, כשנטל ההוכחה בעניין זה מוטל על המעביד.

9.         בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ ובית הדין הארצי לעבודה דנו רבות באשר למידת ההתערבות של גוף שיפוטי בהחלטת רשות מנהלית, ובכלל זאת בהחלטת הממונה על פי חוק עבודת נשים.

באשר לסוגית ההתערבות בהפעלת הסמכות הנתונה לממונה נקבע כי:

" החלטת המפקח אם להתיר פיטוריה של עובדת בהריון אם לאו, הינה החלטה מינהלית שלטונית. בית הדין אינו משמש כערכאת ערעור על החלטת המפקח, כי אם מפעיל ביקורת שיפוטית על ההחלטה, אם ועד כמה לוקה ההחלטה בחוסר סבירות קיצוני, או האם הובאו בחשבון השיקולים הרלבנטיים לעניין. בית הדין לא ימיר את שיקולי הרשות המוסמכת בשיקוליו הוא, ולא יתערב בהחלטת הרשות המוסמכת לשנותה, כל עוד פעולתה, שיקוליה והחלטתה נעשו וניתנו באופן עניני, בסבירות, במידתיות, בתום לב ובמסגרת הסמכות על פי דין". (ר'  ע"ע 326/99  אופיר טורס בע"מ נ. זהבה גולדנברג נ'  חייט ומפקח עבודה ארצי פד"ע ל"ח 170).

עוד נקבע כי -

                  " הסמכות לקבוע את העובדות נתונה בידי המפקח (מפקח העבודה הארצי ), ואין בית-הדין משמש כערכאת ערעור, אלא מפעיל ביקורת שיפוטית בלבד "( תב"ע מז/ 3- 809 מאסטרו בע"מ נ' מפקח העבודה הארצי , כג(2) 14).

            בחינת החלטת הממונה

10.        בפני הממונה עמדו טרם קבלת החלטתה: בקשת המעביד להתיר פיטורי המערערת,כמו כן ניתנה הן למערערת והן למר שלמה שרון, נציג המעביד, זכות הטיעון, ועדותם נשמעה בפני עובדת אגף הרישוי הגב' שרית יהודאי. עדות השניים וכן תגובת ב"כ המעביד מיום 12.9.10 ו- 13.9.10, מכתב ב"כ המערערת מיום 8.9.10, פרוטוקול בית משפט וכתבות שהתפרסמו בעניינה של המערערת עמדו אף הן בפני הממונה, על בסיסן בחנו את החלטתה.